תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל

זוהי תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא לקראת שיא תפוקת הנפט ושינויי האקלים.

תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין תוכנית ב'.

את הרעיון לכתיבה של תוכנית אב כזו, ולעבודה משותפת על התוכנית הגה שימי רף.

הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.

צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים. שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.

1."שיא תפוקת הנפט" הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.

- http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"

2. שינויי אקלים הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ורוב עצום מבין מדעני האקלים מסכימים על כך שמקור השינוי הוא פליטת גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים

הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ-50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי. היעד הוא להגיע לריכוז פחמן דו חמצני אטמוספרי של 350 ppm. 

השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד. ראו לדוגמה מתוך אתר "אדם טבע ודין".

מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ-6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ-2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה-IPCC אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.

המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.

הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט". 

השפעות שינויי האקלים על ישראל

הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.

התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.

שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.

הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה.

הגברת אידוי – המלחת קרקע.

עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.

שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.

מחסור ממשי באנרגיה 

בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.

הרציונל לתכנית

מטרת התוכנית היא:

להצביע על בעיות הקיימות המרכזיות שעומדות בפני החברה בישראל

להצביע על המשאבים המרכזיים ועל נקודות המפתח לשינוי בחברה

להצביע על השינוי הצפוי על פני זמן של הבעיות והמשאבים, ואיזה השלכות יהיו לשינויים אלה.

לגבש שורת צעדים קוהרנטית בניסיון להתמודד עם הבעיות, תוך ניצול המשאבים, והתחשבות במגמות ובשינויים

מה הוא פיתוח בר קיימא?

הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".

ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: 

בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.

בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.

בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע.

ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי.

מתוך אג'נדה 21

פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.

מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה

פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.

עקרונות לפיתוח בר קיימא

הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.

זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.

אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך.

תכנוון לטווח ארוך ואחריות בין דורית

שקיפות ושיתוף הציבור

מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית.

שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.

הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.

הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של הרעלה איטית

הערכות למקרי קיצון

מדדים לקיימות

יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו. מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל. לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל. עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.

מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.

זיהום אוויר

פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-IPCC. חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפוסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.

שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי.

חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.

חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא

פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.

חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.

צמצום פערים חברתיים

חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.

כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע.

פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא

רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.

הערכות מוקדמת

כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר. 

יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. 

ברוב הפרמטרים הנמדדים, יש חשש להחרפת המצב ככל שיישום התוכנית ישתהה. פרמטרים אלה כוללים קודם כל את גודל האוכלוסייה הן בעולם, ועוד יותר מזה בישראל. ככל שגדלה אוכלוסיית ישראל היחס בין משאבים טבעיים הנתונים לנפש הופך נמוך יותר - וכך מחריפות בעיות של הספקת מזון, מים, אנרגיה ומשאבים מתכלים ומתחדשים לנפש.

פרמטר נוסף שמושפע לרעה מהמשך השהיית יישום התוכנית הוא מצב המערכות הטבעיות שמספקות שירותים אקולוגיים, ואשר נהרסות עקב שימוש יתר, זיהום, והשפעות פיזיות ישירות כמו קיטוע על ידי כבישים ודרכים ופרבור. בין המערכות האלה אפשר לציין במיוחד את מערכת מי התהום בישראל שהולכת ונהרסת עקב המלחה וזיהום, וכן את טיב הקרקע שהולכת ונהרסת.

עוד היבט שבו המצב נהיה קשה יותר ככל שמחקים עוד הוא שיא תפוקה של משאבים מתכלים - ככל שנחכה יותר, כך יתייקר יותר הפקת נפט ומשאבי אנרגיה מתכלים אחרים בעקבות מנגנון של שיא תפוקה, וכן יתייקר ההפקה של משאבים בלתי מתחדשים אחרים כמו פלדה או נחושת, ושל מוצרים שתלויים ביצור של משאבים אלה.

2 היבטים בהם הערכות עתידית יכולה להיות קלה יותר הם שינויים טכנולוגיים ומוכנות תרבותית. מבחינה טכנולוגית יש צפי לדוגמה להפיכת טכנולוגיות של פאנלים סולאריים מרוכזים לזולה יותר בעקבות פיתוחים בתחום. אם כי יש לציין כי טכנולוגיות רבות המצויינות כפתרון אפשרי לתחום הן בבחינת מצג שווא שניתוח עמוק יותר שלהן מראה כי מדובר על טכנולוגיות שמניחות למעשה המשך קיום של אנרגיה מחצבית משמעותית. בנושא זה אפשר לדוגמה להזכיר לפחות חלק גדול מהפקת דלק מצמחים, הפקת דלק מאצות, והפקת דלק משאריות מזון - שחלק גדול מטכנולוגיות אלה מבוסס על שיפור ביצועים של כלכלה מבוססת דלק מחצבי, אך לא על החלפה שלה.

היבט נוסף הוא שאחוז גדל באוכלוסייה נערך מבחינה נפשית ותרבותית לשינויים הצפויים ומאמץ אורחות חיים מקיימות יותר כמו נסיעה על אופניים, צריכת מזון אורגני, ועוד. גם הידע הדרוש והכישורים הדרושים לחברה דלת אנרגיה הופכים פומביים ונפוצים יותר. יש לקוות שאלה יקלו על המעבר לחברה דלת אנרגיה ומקיימת יותר.

בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קיימות בישראל

גורמי יסוד

ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על סיכויי הקיימות לשלושה גורמי יסוד - היקף הצריכה לנפש, כמות האוכלוסייה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.

היקף הצריכה לנפש

במערכת הנוכחית של כלכלה לינארית המתבססת על דלק מחצבי, על משאבים מתכלים, על פגיעה בשירות הטבע ובמערכות מתחדשות, ועל יצירת הפרעות סביבתיות וזיהום, ועל פערים חברתיים גדלים, היקף הצריכה לנפש הוא מדד טוב לטביעת רגל אקולוגית ולהגדלה של בעיות חברתיות. באופן תאורטי ניתן לקיים היקף גדול של צריכה לנפש על ידי מעבר לעקרונות הצעד הטבעי, מעריסה לעריסה, או פרמקלצ'ר, יחד עם שילוב של אנרגיה מתחדשת, אבל בפועל אנו כה רחוקים מנקודה זו שהדבר הוא בגדר תאוריה בלבד. לדוגמה פחות מ-3% מצריכת האנרגיה של ישראל מקורה באנרגיה מתחדשת, וגם זה כאשר מחשיבים את דודי השמש, שמספקים אנרגיה שטובה רק לחימום מים אך לא לשימושי אנרגיה אחרים. אם רוצים להיות מדוייקים יותר ניתן לדבר על כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, אך נכון לשנת 2009 ההבדל הוא סמנטי.

כמות האוכלוסייה

הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את טביעת הרגל האקולוגית של כלל המדינה. כמות האוכלוסייה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסייה פירושה סיכון כלל האוכלוסייה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.

בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש יש לדבר גבולות, ופירוש הדבר גם הורדה אפשרית של איכות החיים (כתלות במצב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות). יש דברים כמו צריכת מים, צריכת מזון וטביעת רגל אנרגטית, וצריכת שטח, בהן יש גבול תחתון ברור להגבלת הצריכה. הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון זה, ניסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פירושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים, שינוי מוסדי ותרבותי וכו'.

גידול בהיקף האוכלוסייה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת המשבר במשק המים, ייקור מחירי הדיור, ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור מערכת החינוך, הגדלת האלימות, הגדלת זיהום האוויר ועוד.

אוכלוסייה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להישרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת התמחות כלכלית של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים והיא מגדילה את העושר התרבותי. היא מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2009) אנו נמצאים במצב שבו כמות האוכלוסייה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של הארץ ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי.

עיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות

גורם זה קובע במידה משמעותית את 2 הגורמים האחרים כמו גם השפעות ישירות: איזה אחוז מהצריכה הוא צריכה מקיימת ואיזה אחוז הוא צריכה בלתי מקיימת; איך תשתנה כמות האוכלוסייה; מה תהיה איכות החיים של התושבים בכמות נתונה של אוכלוסייה וצריכה לנפש. אין מדובר בגורם יחיד אלא בכלל המבנה החברתי והטכנולוגי שלנו - הערכים השוררים בתרבות, מבנה המערכת הפוליטית, מבנה המערכת הכלכלית, חלוקת הרכוש וההכנסות, סוגי הטכנולוגיה המשמשים לחקלאות, דיור, תחבורה ומוצרי צריכה ועוד.

בעיות פרטניות

הערה יש להרחיב על כל נושא ולהוסיף נושאים

 אנרגיה, שיא תפוקת הנפט, התחממות גלובלית. משק האנרגיה בישראל מבוסס כמעט כולו על ייבוא של דלק מחצבי, ואין כמעט התכוננות להגדלת ההסתמכות על אנרגיה מתחדשת או לשימור אנרגיה.

מים וזיהום מים. משק המים בישראל נתון במשבר קשה מזה עשור לפחות. מצב חמור זה משקף רק את התלות הישירה של תושבי המדינה בהספקת מים מקומית. טביעת הרגל המימית של ישראל גדולה פי 4 מצריכת המים הישירה ומצביעה על תלות גבוהה שלה בייבוא עקיף של מים מבחוץ בצורה של מים שהושקעו במזון ובמוצרים.

ייצור מזון ומצב הקרקע – זיהום, סחף, המלחה

פערים חברתיים וכלכליים גבוהים שגדלים עם הזמן

שחיתות פוליטית ותרבותית

כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, והפניית משאבים לדיכוי ומשטור. בעיה מרכזית של הכיבוש כלפי החברה הישראלית היא מתן אפשרות מתמדת לפוליטיקאים ולתקשורת להפנות את תשומת הלב הציבורית לאיום החיצוני המיידי, ולהתרחק מטיפול מסודר בתהליכים ארוכי טווח בחברה האזרחית, שעלולים להיות מסוכנים לא פחות לעתיד החברה. בין יתר הבעיות הקטנות יותר ניתן לציין ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.

מצב ההשכלה והחינוך

אלימות גואה

שטחים פתוחים

מגוון ביולוגי

פליטות פחמן דו חמצני

בעיות תחבורה, פרבור, זיהום אוויר ותאונות דרכים

כלכלה

פסולת רעילה

כלכלה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחזית כלכלית לשיא תפוקת הנפט

הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. ירידה מתמשכת בערך הכסף תגרום לעליית המוטיבציה לסחר חליפין.

מיתון ואבטלה יגרמו לירידת הכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבלו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הרשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות.

אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.

במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה. לבנק ישראל שתי אפשרויות: א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. אנשים רבים יישארו חסרי כל. יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה. יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות. צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.

נדל"ן - בעת מיתון מחיר הנדל"ן למגורים ירד בגלל חוסר היכולת לשלם מחיר גבוה ובגלל שאנשים ירצו לממש נכסים עקב מצב כלכלי קשה. בעקבות אי עמידה בהלוואות הבנקים, ימכרו דירות לצורך החזר משכנתאות והלוואות שלא שולמו, דבר זה יוריד עוד את מחירי הדירות. 

אדמה חקלאית - מצד אחד עקב הביקוש לייצור מזון מקומי ועליית מחירי המזון ערך הקרקע החקלאית יעלה. אך מצד אחר, חלק ממחיר האדמות החקלאיות כיום הוא מנופח בגלל סיכוי עתידי להפשרה לבנייה. עם ירידת הביקוש לבנייה חדשה ירד ערך הקרקע החקלאית העומדת בפני שינוי יעוד לבנייה.

מערכת כסף לא מקיימת

למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטייה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:

 ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.

הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.

ראו גם כסף כחוב (סרט) 

עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה.

 תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות

 במידה ולא יעשו פעולות להפחתת הביקוש לנפט אל מתחת לתפוקה, המחיר יעלה בהתמדה. כדי לייצב את מחירי הנפט יש ליצור עודפי תפוקה של מליון חביות ליום. כדאי שהפחתת הביקושים תהיה מצב קבוע עם הירידה בתפוקה. המקום שבו הכי קל להפחית ביקוש לנפט הוא בצפון אמריקה, הצורכת כ-20% מהתפוקה העולמית.

 בעקבות המחירים הגבוהים במאי – יוני 2008 והתהוותו של מיתון עולמי, ירד הביקוש לנפט בארצות הברית בכ-3.5%. ירידת הביקוש אל מתחת לתפוקה בכמיליון חביות ליום הביא לירידה במחירי הנפט. 

מה לעשות

כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב-3%-10% כל שנה תספיק לכך.

למנוע קריסה אפשרית של בנקים.

לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.

להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.

לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית.

לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.

ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.

להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.

חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.

שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.

להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי.

לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.

חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הרשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.

ליישם מטבע פוחת ערך - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.

מים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משק המים בישראל

רקע 6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- מטרים, והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. אקוויפר החוף הוא האקוויפר הגדול ביותר במדינה, שחיוני לשם יכולת אגירה רב שנתית, אקוויפר זה סובל מזיהום מים וכן משאיבת יתר והמלחת בארות. מים לא מתחדשים בנגב.

שינויי אקלים שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסייה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה.

מה לעשות

על ישראל לפתח יכולת עמידה ב-7 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה. מידי כמה עשורים ישראל ניצבת בפני תקופה בצורת ארוכה. התקופה של השנים 2004-2011 היא תקופה שכזו, אך הדבר היה גם בעבר.

לבצע סקר רגישויות וזיהומים באקוויפר החוף.

להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.

להיערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל.

בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,

עידוד איסוף מי גשם וקציר גשם.

התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה. בתחום הביתי והעירוני יש לעודד שימוש במים אפורים. הדבר חשוב במיוחד בהקשרים של מי כביסה, מי הדחת אסלות ומי אמבט שהם שימושי המים הביתיים העיקריים.

הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)

הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.

ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.

הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בישראל ותכנון מיטבי של השימוש בהם.

אגנים ירוקים לטיהור מים.

מזון וחקלאות

טרקטור מפזר זבל לדישון שדות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

השפעת שיא תפוקת הנפט

כבר כיום מחירי הדשן הכימי לחקלאות נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה. גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתייקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית.

השפעת שינויי האקלים

שינויי אקלים עלולים לגרור התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.

יש חשש כי יהיה צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת משוב מחזק בין השקיה והמלחת קרקע. בנוסף יש חשש להמלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה. חשש נוסף הוא מפני התגברות של סחיפת קרקע ושל שיטפונות.

 בעיה נוספת היא שינויים באוכלוסיות החרקים. דבר זה עלול להוביל לפגיעה בהפריה ולהופעת מחלות חדשות בצמחים ובבעלי חיים. דוגמה לתופעה דומה הקיימת היום היא הפרעת התמוטטות המושבה - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה.

השפעות אי-השיוויון העולמי ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמית (מעט יותר לעומק: הגלובליזציה של המזון (הרצאה)). כתוצאה מכך עלולות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):

עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קטניות, חלב, שמן) (ראו משבר המזון העולמי.

מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.

שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של חלק או של כל תושביהן.

גם בתרחישים מתונים יותר, פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. 

מה לעשות

הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.

כנגד מחסור צפוי בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. כדאי לייצר את הקומפוסט קרוב לשדות כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט. באזורים חקלאיים אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים.

זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.

לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.

למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.

שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.

מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.

כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.

הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.

לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של גינות קהילתיות

לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.

לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).

התמודדות עם שינויי אקלים

שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.

שיפור החזקת מים בקרקע.

התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.

הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.

מניעה של סחיפת קרקע.

מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.

שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות.

ניטור חרקים ומחלות.

הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.

תחבורה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא

המצב הקיים

הסדרי התחבורה הקיימים היום אינם מקיימים וגורמים לנזק משמעותי לסביבה לכלכלה ולחברה כבר היום. הדבר כולל עומסי תנועה ואובדן זמן, נזק בריאותי עקב מתח ועצבים, תאונות דרכים, זיהום אוויר, רעש, זיהום מים הגורמים לתחלואה, בזבוז גדול של שטח לחניה, וכבישים, עידוד פרבור, יצירת תלות גבוהה בדלק מחצבי מיובא, הגדלת הפערים הכלכליים והחברתיים, אי חום עירוני ופגיעה במרחב העירוני ובמסחר בעיר ועוד. 

על פי הערכה של וועדה למיסוי ירוק דלק מחצבי ורכב פרטי גורמים נכון לשנת 2008 לנזק משמעותי למשק ברמה של 6%-10% מהתוצר. הערכה זו אינה כוללת נושאים רבים כמו זיהום מים או פרבור. 

על פי הספר אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם תחבורה של נסיעות במכוניות ובמטוסים מהווה 36% מצריכת האנרגיה הכוללת של בריטי ממוצע ו-56% מצריכת האנרגיה הישירה שלו. נתונים דומים למדי מתקיימים כנראה גם בישראל. ההשפעה האנרגטית של מכוניות ומטוסים היא גבוהה יותר משום שחישוב זה אינו מתייחס למוצרים ששימוש במוצרים אלה מאפשר לייצר.

המצב בעתיד

עליה בכמות האוכלוסייה וברמת המינוע תגורר החרפה משמעותית של הפקקים, בעיות זיהום האוויר ובפגיעה של רוב המפגעים הקשורים למכוניות, למעט אולי תאונות דרכים שעשויות לקטון בגלל מהירות נסיעה נמוכה יותר.

עקב שיא תפוקת הנפט, מחירי הבנזין והסולר צפויים לעלות עוד ועוד דבר שייקר את מחיר הרכב הפרטי. גם, החזקת רכב פרטי שעולה כבר היום כ-25,000 ש"ח בשנה לפחות, תתייקר. עבור חלק גדל באוכלוסייה כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.

בטווח הבינוני רכב חשמלי בחשמל המבוסס על פחם או אנרגיה גרעינית יכולים לתת מענה להתייקרות האנרגטית של הדלק, אבל לא יפתרו בעיות רבות אחרות שלו כמו פקקים, זיהום אוויר, תאונות דרכים, ניכור חברתי ופערים חברתיים, הערמת קשיי תחבורה על זקנים וילדים ועוד.

דלקים ממקור צמחי לא צפויים לתת מענה להתייקרות הדלקים. רוב הדלקים הביולוגיים הקיימים כיום תלויים בעצמם בדשן כימי המיוצר על ידי שימוש בדלק מחצבי, הם בעלי יעילות אנרגטית נמוכה וצורכים שטח ומים שדרושים לגידולים חקלאיים אחרים או לשימושי קרקע.

חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה. יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.

מה לעשות

למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.

להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה

פיתוח רשת הרכבות

סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.

פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.

עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.

הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.

תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה

תחבורה ציבורית מידע - הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.

סידור קווי אוטובוסים

שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - בתחנות עצירה ומידע

התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - סלילת שבילי אופניים השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.

הפחתת נסועה ברכב פרטי הפחתת מספר כלי הרכב הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק. הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.

בנייה

ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. התייקרות אנרגטית צפויה לגרום להתייקרות שלהם וכמו כן הפלדה לבניין.

רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.

מה לעשות

לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.

לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה.

מיפוי משאבים לבנייה.

שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.

התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.

התמודדות עם שינויי אקלים

הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.

שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.

תכנון עירוני

מעבר לבניין הבודד, בנייה של בתים גבוהים מידי או בצורה מפוזרת מידי גורמת לשורה של בעיות סביבה. בתים מעל 10 קומות הם יקרים יותר להקמה ולתחזוקה, העלות האנרגטית של הקמת השלד, והעלות האנרגטית של תחזוקת מערכות איוורור, מים, בטיחות אש, מעליות ועוד מתייקרת עם הגובה. בתים גבוהים יותר לא תמיד תורמים להגדלת צפיפות הבנייה בגלל שטח שמושקע בפארקים או בחניונים ליד הבתים.

מנגד, פיזור בתים חד קומתיים לצורכי מגורים או מסחר גורמת לפרבור, שיחד עם הפרדת שימושי קרקע יוצר תלות ברכב הפרטי וגורם לשורה ארוכה של בעיות סביבה.

מה לעשות

לבנות ערים וישובים לפי עקרונות של עירוניות מתחדשת ואקולוגיה עירונית

חשמל

רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן. מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.

מה לעשות

לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל

ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי

להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.

שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום

לבדוק יישום טורבינות רוח.

ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.

תקשורת

תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה. תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.

מה לעשות

צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.

חינוך

צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.

חיי בר ובתי גידול

סכנת הכחדה מידית

קיטוע בתי גידול

ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים

טבע עירוני

אלמוגים

דו חיים

נדידת ציפורים

שריפות יער

תיירות ונופש

מדינות שכנות

צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.

חיזוק קהילות מקומיות

סיכום

שלוש תחזיות

הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.

באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות

ירידה אטית – התחזית האופטימית

מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב-3%. צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים. צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.

ריכוז כוחות

בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות. הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק. יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.

קריסת מערכות

עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות. בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.

צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C