מהי חקלאות ביודינמית

בתקופה זו אנו מתעוררים להבנה שאם נמשיך להתנהל עם הקרקע כפי שנהגנו עד עתה, דרכנו עלולה להוליך לאסונות שונים. בעקבות שימוש בדשנים כימיים וברעלים שונים להדברה ובעקבות עיבודים חקלאיים קונבנציונלים, במקומות רבים בעולם, איבדה האדמה את פוריותה ולעיתים כבר לא ניתן לגדל עליה דבר. האנושות ניצלה אותה עד תום.

אנו מבינים שעלינו לפתח יחס חדש לאדמה, עלינו לבסס את הקשר בינה לבין הקוסמוס. עלינו למצוא את ההקשרים הרוחניים שיביאו חיים ויצרו ריפוי בקרקע ויחוללו בה התמרה.

החקלאות הביו דינמית עוסקת בדרך כיצד אפשר להתמיר את הקרקע. כיצד ניתן להשיב את פוריותה, להחיות אותה וליצור בה בריאות. כיצד ניתן להצמיח עליה יבולים משגשגים, ולגדל עליה בעלי חיים בריאים.

החקלאות הביו דינמית היא גישה חקלאית פורצת דרך. היא נפוצה באירופה, באמריקה, באוסטרליה ובארצות נוספות. בישראל חקלאות זו בתחילת דרכה. באמצעות עבודה עם פרפרטים הומאופתיים ועם לוח שנה ביו דינמי, החקלאות הביו דינמית מצליחה להגיע להשגים מרשימים ביותר, מה שבא לידי ביטוי בבריאות הקרקע בבריאות הצמח וכמובן באיכות הפרי ובכמותו.

בתעשיית היין בעולם ידועה איכותה של התוצרת הביו דינמית. היינות הביו דינמים זוכים כל שנה במקומות הראשונים בתחרויות בינלאומיות.

על מנת לקבל בקרקע שכבת הומוס בריא ומלא חיים, אנו משתמשים בקומפוסט ייחודי. לערימת הקומפוסט אנו מוסיפים פרפרטים ביו-דינמיים. פרפרטים אלו הם תכשירים הומאופתיים טבעיים המעודדים את גדילתם ואיכותם של הצמחים. הם מיוצרים מצמחי מרפא ייחודיים: אכילאה, קמומיל, סרפד, קליפת עץ אלון, שן הארי וולריאן.

תהליכי הקומפוסטציה מומרצים על ידי הפרפרטים הביו דינמים. השימוש בקומפוסט ביו דינמי מרפא ומחייה את הקרקע, מה שניתן למדידה על ידי מאפיינים מסוימים, כמו עלייה בתכולת ההומוס, בפעילות האנזימים בקרקע וכן בצמיחת שורשים אינטנסיבית יותר.

בדיקות קרקע מראות לנו שהפרמטרים הכימיים מאוזנים, המערך המיקרו-בקטריאלי משתפר, מבנה הקרקע נהיה תלכידי, אחיזת המים משתפרת, הקרקע עמידה יותר בפני סחף, הצמחים שגדלים עליה בריאים יותר והתוצרת טעימה ומזינה יותר.

השימוש בפרפרטים (תכשירים) ביודינמים, עיבודי הקרקע היחודיים והשימוש בלוח שנה ביודינמי ייעודי מאפשרים את ריפוי האדמה.

*

ניתן לומר שזו חקלאות הוליסטית הרואה את הצמח כחלק ממכלול המקיף גם את בעלי החיים, הסביבה האנושית והישויות העל-חושיות שסובבות אותו. רודולף שטיינר אבי תורת האנתרופוסופיה, נתבקש ב-1924 על ידי קבוצה של חקלאים ממרכז אירופה שגילו דאגה לנוכח ההתדרדרות בבריאות של זני צמחים ובעלי חיים, להניח יסוד למדע ולפרקטיקה אנתרופוסופיים בחקלאות.

רודולף שטיינר אפיין את המערכת החקלאית הרצויה כמערכת אקולוגית שלמה, בה אמורים אנשים, בעלי חיים, צמחים, מיקרו – אורגניזמים, האדמה, המים והאוויר, להתקיים מתוך איזון דינמי ושיווי – משקל של התהליכים המטבוליים באורגניזם של האדמה וממלכות הטבע. השימוש המעשי בכוחות אלו בחקלאות מאפשר לוותר על הצורך ברעלים ודישונים כימיים, ומקנה למוצרים החקלאים איכות ביולוגית ותזונתית גבוהה במיוחד.

בנוסף להיבטיה המעשיים, דוגלת החקלאות הביו-דינמית בהתחשבות מיוחדת ורחבה בתנועת גרמי השמים השונים ומיקומם ביקום כמרכיב חשוב בתכנון הזריעה, ההשקיה, הגיזום והקטיף של היבול החקלאי.

 

חקלאות ביו-דינמית מול חקלאות אורגנית:

לחקלאות הביו-דינמית הרבה במשותף עם החקלאות האורגנית. שנהם מדגישים את השימוש בזבלים וזבלים שאינם כוללים השימוש בכימיקלים מלאכותיים על אדמה. בחקלאות ביו דינמית, כמו בחקלאות האורגנית לא עושים שימוש בחומרי הדברה או דשנים סינתטיים וכימיקלים המיועדים להגדיל את היבול והתפוקה של הצמח. גם בחקלאות הביו-דינמית וגם בחקלאות האורגנית יש דגש על הימנעות משימוש בחומר גנטי מהונדס, שמירה על אפיו ההומניטרי של משק בעלי החיים, הקפדה ושמירה על ערכי טבע, הגברת מודעות החקלאי לתפקיד החשוב שהוא נושא בייצור מזון לאדם ולחי, הגברת מודעות הצרכן למזון הבא אל פיו והפצת הרעיון האורגני ע"י חינוך, הסברה והדרכה.

חקלאות ביו-דינמית בישראל:

בישראל יש חווה מרכזית אחת המבוססת על חקלאות ביו-דינמית והיא הרדוף, הקיבוץ האנתרופוסופי היחיד בארץ. כיום מעובדים בהרדוף בחווה הביו-דינמית כ-1000 דונם קרקע. 670 דונם המשמשים לגידול ירקות וגידולי מזון לבקר וכן 60 דונם המשמשים לכרם זיתים. 870 הדונם הנותרים משמשים כשטחי מרעה לבקר. ענף החקלאות כולל גידול ירקות טריים, גידול ירקות ותבלינים לצורך הפקת זרעים, גידול זיתים אורגניים לשוק, הכנת קמפוס לשדות החקלאיים וכן לשיווק חיצוני. הרדוף משווקת את תוצרתה בכל הארץ ומצליחה להגשים את רעיון החקלאות הביו- דינמית.

 

את החקלאות הביו-דינמית הביא שטיינר לעולם בהקשר זה. כבר בזמנו חלה ירידה משמעותית בכוחות הטבעיים של האדמה. באמצעות החקלאות הביו-דינמית פעל שטיינר להחייאת האדמה.

בחקלאות הביו-דינמית אנו פועלים להתמרת האדמה, לחולל בה טרנספורמציה, שינוי מן היסוד. באמצעות תהליך של מות והתהווה, אנו יוצרים מתוך חיי האדמה צורה חדשה. אנו בונים קרקע ובכך מתרחש תהליך המוביל לריפוי האדמה. השינוי מתבטא בפוריות הקרקע ובבריאות שלה. לאט לאט נוצרת שכבת הומוס טובה ועמוקה. בדיקות קרקע יראו לנו שהפרמטרים הכימיים מאוזנים, המערך המיקרו-בקטריאלי ישתפר, מבנה הקרקע יהיה תלכידי, תאחיזת המים תשתפר, הקרקע תהיה עמידה יותר בפני סחף, הצמחים שיגדלו עליה יהיו בריאים יותר והתוצרת תהיה טעימה יותר ומזינה יותר. ויותר מכל באמצעות קשירת הרוח לחומר, באמצעות יצירת מצלול תואם של המערך הקוסמי עם האדמה, המזון הגדל עליה יוכל לאפשר את הגשמת האידיאלים של בני האדם באופן רצוני.

אם כן, צריכת תוצרת ביו-דינמית חשובה מאין כמוה כתמיכה להתפתחות האדם הגדל.